כפי שכבר צוין במאמר קודם, בעשורים האחרונים צמחה שכבה יזמית וניהולית שהקימה עסקים פרטיים.
הקמת החברות הפרטיות והסוגיות המשפטיות שנוצרו אגב זה, הובילו את בית המשפט לתת פתרונות משפטיים ויצירתיים בכדי להתמודד עם המציאות החדשה שנוצרה.
נביא דוגמא –
פעמים רבות בין שני שותפים (או קבוצת מעטים) שוררים יחסי אמון מיוחדים והם בוחרים להתאגד כחברה פרטית. מניסיוננו רב השנים, על אף שחברות מעין אלו רשומות אצל רשם החברות כחברה – ישות משפטית נפרדת, לכל דבר ועניין, הרי שבפועל, ההתנהלות התאגידית אינה דומה לחברה רגילה והינה הרבה פחות פורמאלית.
אילו עקרונות צריכים לחול על החברה? האם נכון להחיל על החברה רק את העקרונות המשפטיים החלים על החברה כפי שהתאגדה, או שמא לאור ההתנהלות התאגידית הבלתי פורמאלית בחברה הפרטית הזו, ראוי להחיל עליה גם עקרונות משפטיים החלים על שותפות?
להכרעה בשאלות אלו ישנה נפקות משפטית רחבה וגדולה – מערכת הזכויות והחובות שחלה על בעלי מניות שונה בתכלית ממערכת הזכויות והחובות שחלה על שותפים. כך לדוג', להבדיל מחברה שהיא ישות משפטית נפרדת, השותפים בשותפות אחראים באופן אישי לחובות השותפות.
במהלך השנים פסקו בתי המשפט כי במקרים מסוימים אין לסווג את החברה רק על פי רישומה הפורמאלי אלא שיש לבחון את המציאות הכלכלית הפנימית בחברה ואת ההתנהלות והיחסים האמיתיים בין בעלי מניותיה ולהחיל על החברה ובעלי המניות בה גם חובות וזכויות הלקוחות מדיני השותפויות. חברות אלו נקראו בפסיקה "חברה מעין שותפות".
בפסק הדין של בית משפט העליון בשנת 2015 [ע"א 8712/13 אמיר אדלר נ' שי לבנת (פורסם בנבו, 1.9.2015)] נקבעו שורה של מבחני עזר לצורך סיווגה של החברה ובכללם:
האם פעילות החברה מאופיינת ביחס אישי בין בעלי המניות, הכרוך באמון הדדי; האם יש הבנה בין בעלי המניות אודות ניהול משותף של עסקי החברה; האם בעלי המניות החליטו להטיל הגבלות על העברת המניות בחברה; מהו מספר בעלי המניות; מהם יחסי אחזקותיהם; האם מדובר בחברה משפחתית; עד כמה ענֵפים ומגוונים עסקיה של החברה; מהי מדיניות חלוקת הרווחים ונטילת הערבויות בחברה; וכיצד בחרו הצדדים להציג את עצמם בינם לבין עצמם ומול צדדים שלישיים.
עוד נקבע בפסק הדין כי הבחינה צריכה להיות קפדנית וכי אין לתת לאף מבחן – כשהוא עומד בפני עצמו – משקל מכריע.
בהתאם למבחנים לעיל, נקבע כי במקרים מסוימים בעל מניות יוכל לתבוע בעל מניות אחר בחוב שלמעשה חבה כלפיו החברה ולא באמצעות תביעה נגזרת כנדרש בחוק החברות תשנ"ט- 1999.
לסיכום, בטרם מקימים חברה פרטית חשוב להתייעץ עם יועצים משפטיים מומחים באשר לחובות ולזכויות החלות על בעלי המניות בחברה ואין להסתמך אך ורק על הרישום הפורמאלי אצל רשם החברות ועל מסכי ההתאגדות של החברה.
פעמים רבות, בעזרת ייעוץ משפטי נכון, ניתן להגדיר יחד את מהותה של ההתאגדות, לתאם ציפיות בין הצדדים ולמנוע סכסוכים משפטיים עתידיים.
